עקמת מסוג סקוליוזיס הינה סטייה הצדה של עמוד השדרה.
ישנם שני סוגי עקמת:
עקמת תנוחתית – זהו מצב מסוים שכאשר מצב זה נעלם גם העקמת נעלמת. למשל, חוסר שיווין באורך הרגליים הגורם להטיית האגן. בזמן העמידה העקמת בולטת אך במצב של ישיבה חוסר האיזון ברגליים מנוטרל ולכן העקמת נעלמת.
כאב גב חריף כתוצאה מפריצת דיסק למשל, יוצר מצב שבו עמוד השדרה מוטה הצידהכתוצאה ממנגנון הכיווץ ההגנתי של השרירים בצד אחד. ברגע שהכאב חולף כך גם העקמת.
עקמת מבנית – זוהי עקמת קבועה. העיוות הוא בשלושה מישורים:
סטיה הצדה, עיוות של החוליות המסובבות והעקמומיות הטבעית של עמוד השדרה.
בעקמת מסוג זה אנו נראה בליטה של הצלעות כאשר נבקש מהמטופל לרכון לפנים.
הסיבות לעקמת המבנית הן לרוב ממקור לא ידוע מה שנקרא אדיופטי – Idiopathic Scoliosis.
עקמת מופיעה לרוב כתופעה משנית למחלות ומצבי מסויימים ובהם:
1. מחלות נוירומוסקולריות, כגון שיתוק מוחין, מחלת הפוליו, מחלת דושן וכו’
2. מחלות מולדות היוצרות פגם במבנה החוליות.
3. אירוע טראומה – לאחר שבר או ניתוח בחוליות.
4. מחלות גנטיות כגון רככת.
5. רקע ניווני – הזדקנות של עמוד השדרה.
לעיתים קרובות האדם כלל לא יחוש כאב כאשר העקמת היא קלה, ואילו רק הסביבה תאיר את תשומת ליבו לעיוות הקל.
עקמת קשה יכולה לגרום לכאבי גב . העקמת מתגלה לרוב בשלב מוקדם בבדיקות הסקירה המבוצעות בבתי הספר. לשם הבדיקה מפשיטים את המטופל פלג גופו העליון חשוף עד האגן. לעיתים קשה להבחים בעקמת קלה כאשר המטופל עומד זקוף אך בכיפוף לפנים ניתן להבחין בבליטה שיוצרת עצם השכמה.
ניתן לאבחן כמובן עקמת גם על ידי צילום.
כיצד מטפלים בעקמת?
עקומות שהזווית שלהן קטנה מ-25 מעלות, בדרך כלל אינן דורשות טיפול מלבד מעקב שגרתי אחת לחצי שנה.
על אף שלא הוכח מחקרית שתרגול התעמלות מתקנת ופיזיותרפיה משנים את המהלך הטבעי של התקדמות העקמת, בכל זאת מומלץ להקפיד על תרגילים.
במקרים של מעל 25 מעלות, ניתן להתקין מחוך, כל עוד הילד בגיל צמיחה. המחוך אינו מתקן את העקמת אלא מאט את התקדמותה.
בעקומות שזוויתן מעל 50 מעלות מקובל לבצע ניתוח. ההחלטה אם לנתח תלויה בגיל המטופל ובקצב התקדמות העקמת.
להתייעצות התקשרו: 1-700-50-50-78