מדרסים

ל- 75% מהאוכלוסיה יש בעיות מבניות בכפות הרגליים. עם זאת, ומניסיון, רוב האנשים אינם מודעים לצורך במדרסים מכיוון שאינם יודעים לזהות שמקור כאב הגב ומפרקי הירך שלהם נובע ממבנה הליכה וכף רגל לקויים. מרבית האנשים מגיעים כאשר ישנו כאב בכף הרגל עצמה או כאשר אורטופד מפנה בשל בעיות ברכיים. אם אתם סובלים מכאבים בשרירי השלד, מומלץ לפנות להתאמת מדרסים מוקדם מאשר מאוחר.

חשוב לדעת, שעיקר הכאב ממבנה לקוי מתבטא בכאב גב. לפני כשנתיים הוכיח מחקר פינלנדי שנעילת לסתות אף היא מתרחשת כחלק ממנגנון לקוי של בלימת זעזועים בקשתות כף הרגל.

המדרס הוא החלק הפנימי במבנה הנעל (insole), והוא בא במגע ישיר עם כף הרגל. המדרס מספק תמיכה לקשתות כף הרגל ונותן מענה למגוון תופעות אורטופדיות ולרבות עיוותים מבניים או כאבים בכף הרגל. הוא מסייע להפחית לחצים באזורים נבחרים בכף הרגל ועל ידי כך מביא להקלה בתסמינים ומעודד החלמה טובה יותר. 

כל מדרס עשוי מחומרים בולמי זעזועים בדרגות שונות ובהתאם לפתולוגיה של המטופל. תפקידו העיקרי של המדרס הוא לפזר את משקל הגוף על כף הרגל בצורה מאוזנת, לשמר את מנח כף הרגל סביב מנח תקין ולאפשר לקשת כף הרגל לבלום זעזועים ביעילות.

קריסה פנימה של כפות הרגליים וקשת מדיאלית נמוכה, כתוצאה מגורמים משתנים, הן שתי הבעיות הפיזיות המרכזיות המצריכות מדרסים, והן משפיעות על כ- 75% מהאוכלוסיה. שתי הבעיות המרכזיות הללו אחראיות לתחלואה ולכאבים רבים. קשת נמוכה מובילה לבלימת זעזועים לקויה ולכאבים בגב התחתון ובמפרקי הירך. קריסה פנימה יוצרת לחץ וכאב במפרקי הברך ובמפרקי הירך, שעם הזמן גורם לכאבים עזים. מתוך כך נוצר הצורך למצוא פתרון לתיקון ליקויים מבניים בכפות הרגליים, הלוא הוא המדרסים.

ראשית, יש לגשת לבעל מקצוע שמכיר היטב את אופן תפקודו של גוף האדם ואת מערכת התנועה מעבר להכשרתו בהכנת מדרסים. זאת נאמר מתוך הכרות מעמיקה עם ענף המדרסים שברובו מאויש על ידי אנשי מכירות. 

לאחר מכן יש לוודא כי ברשותו המלצות מאנשים שטופלו על ידו.

לא להתפתות למדרסים בעלי תוקף של 3-5-10 שנים ולשלם אלפי שקלים! אין דבר כזה מדרס שטוב לתקופת זמן כל כך ארוכה. מבנה כף הרגל שלנו משתנה משנה לשנה ובכל שנה יש לבצע בדיקה והתאמה בהתאם לשינויים אלו, בכדי לשמור על הבריאות של כף הרגל.

לא להתפתות למדרסים עם שמות מפוצצים כמו “מדרסים ביו-מכניים”.
המונח “ביו-מכני” הומצא בשנות ה- 80 ונלקח מעולם הפרוטזות באורטופדיה ומסמל שימוש במנופים ומפרקים – דבר שאינו קיים במדרסים. זהו לכל היותר שם מסחרי ותו לא. כמו כן מדרס בשם זה אינו מהווה כלל ערובה לתוצרת זהה. כל יצרן עושה שימוש כרצונו בחומרים ולכן דגם הנושא את אותו שם מסחרי עלול לספק תוצרת שונה.

חשוב מאוד! יש לוודא שניתן לבצע שינויים במדרס במהלך תקופת ההסתגלות למדרסים, שעורכת בין שבועיים לשלושה חודשים.

אפשר ואף מומלץ לקחת בחשבון שיש השתתפות והסדר של קופות חולים וחברות ביטוח במימון מדרסים.

העלות הסופית של המדרסים נגזרת מאיפיון ואבחון הפתולוגיה/בעיה ולצורכי שימושו של המטופל ובהתאם לכך היא סבירה והוגנת עבור כל אדם.

ההון והידע האנושי בתהליך הטיפול הוא החשוב ביותר – סך כל הידע והניסיון של איש המקצוע אותו בחרתם – בדיוק כפי שבוחרים כל בעל מקצוע אחר אך בפרט כשזה נוגע לגוף ולתפקודו.

מדרסים לרוב אינם מתאימים לילדים מתחת לגיל 8, אך חשוב לעקוב אחר אופן ההתפתחות של הרגל ואחר מנח הרגל. ישנם מקרים מסוימים של עוויתות קשות מאוד שלא מאפשרות הכנת מדרסים, כמו גם ילדים שכן זקוקים למדרסים לפני גיל 9 ומקבלים אותם. מדרסים אלו מתפקדים לרוב כסוג של סד קיבוע. הכול תלוי בהתפתחות הגופנית והפתולוגית של כל אדם.

תקופה שנעה בין שבועיים ועד לשלושה חודשים, אשר במהלכה יש להסתגל למדרס החדש ולבחון עד כמה הוא מתאים לכף הרגל ולצורכיה. חשוב להבין כי עמידות של מדרסים משתנה מאדם לאדם, בהתאם למבנה כף הרגל שלו ולכמות התנועה והפעילות הספורטיבית היומית שהוא מבצע. המדרסים מובילים לשינוי יציבתי המצריך הסתגלות מסוימת והדרגתית, שבסופה כל מטופל מפיק את המיטב מהמדרסים שלו. בראשית תקופת ההסתגלות, נועלים את המדרסים שעה ועד לשעתיים ביום, וכך עולים בהדרגה עד שהמטופל חש מספיק בנוח לנעול את המדרסים בקלות עם כל נעל ולכל פעילות.

לעיתים, מתגלה כי יש לבצע שינוי במדרס כמו לשנות את המנח שלו, להוסיף לו תוספות שונות או הגבהה, כך שיתאים יותר לצורכי המטופל. אנו במרכז ספורטופדיק עומדים לרשותכם בכל מקרה בו קיים צורך בהתאמה מחדש של המדרס, עד שיהיה נוח, יקל על כאבים ויביא לפיזור ריכוזים אפקטיבי.

מדרסים בהטבעה אקטיבית, הם מדרסים שכל המטרה שלהם היא לאפשר תנועה נוחה והנאה משגרת חיים פורייה ללא כאבים. המדרסים מפותחים על בסיס שנים של מחקרים, ומאושרים על ידי רופאים, אורטופדים ומומחים בעולם המדרסים ושרירי השלד. 

המדרסים האקטיביים מיוצרים מהטכנולוגיה המתקדמת ביותר כיום, בהתאמה האישית והמדויקת ביותר לכל מטופל ומטופל, לפי הפתולוגיות והקשיים מהם הוא סובל.

המדרסים מיוצרים מרכיבים אנטי-בקטריאליים המונעים התחממות של כף הרגל או זיעה ומגיעים ברמות קשיחות שונות. הם דקים ומותאמים גם לנעלי גברים וגם לנעלי עקב ואופנה לנשים, ותוך כך מסייעים לטפל בבעיות רפואיות.  

לאחר אבחנה מבדלת אשר מלמדת אותנו מהי רמת התנועתיות של כף הרגל ומהן הזוויות הנדרשות לשם תמיכה אנו נחליט בהתאם לממצאים מהי מידת התנועתיות שאנו נאפשר לכף הרגל תוך מתן התמיכה הרצוי.

התפיסה הטיפולית שלנו – לאפשר תמיכה לצד יכולת התנועה הטבעית!

כפי שנאמר בדף שאלות ותשובות – הכי חשוב זה לא סוג המדרס כי אם מי מכין לך אותו ומי מטפל בך!

היסטוריית ההנעלה היא בת אלפי שנים – עוד מתקופת התנ”ך.

רק בשנת 1800 בערך החלו לנעול נעליים המתייחסות ושוקלות את מבנה כף הרגל או נכון יותר מכירות בכך שקיים מבנה של רגל שמאלית ושל רגל ימנית. עד לאותה התקופה מבנה הנעליים היה זהה לחלוטין.

ניתן לגלות מדרסים לתיקון עוויתות והפרשי גבהים בסוף המאה ה- 19 ובתחילת המאה ה- 20.

בראשית המאה ה- 20 (1905) הוצג זוג מדרסים לראשונה על ידי Royal Whitman, 1857–1946, בבוסטון. המדרסים היו עשויים עשויים מרפידות עור המצפות לוחית מתכת, שמטרתה להגביה הקשת המרכזית של כף הרגל.

את מדרס הנוחות המודרני הראשון המציא צ’אק טיילור בשנת 1917 – ממציא נעלי האולסטאר. נעלי הכדורסל הראשונות שלו הכילו שילוב בין בד קנבס דו-שכבתי לסוליית גומי, עם עקב גבוה לבלימת זעזועים ובשילוב עם מדרס נוחות.

המדרסים, כמו גם ההנעלה, עברו תהפוכות רבות בעקבות התפתחות התעשייה והשימוש בחשמל, שאיפשר עיבוד של חומרים מורכבים ועמידים לאורך זמן ועל ידי שימוש בכלי משקל.

המדרסים הראשונים היו עשויים מעור עם לוחית מתכת. רמות הדיוק וההתאמה למבנה כף הרגל היו לקויים והמדרסים עצמם היו מגושמים וכבדים. עם הזמן, פיתוחים בתעשיית הפלסטיק איפשרו ייצור של מדרסים מותאמים עם רמת דיוק טובה יותר ועם משקל קל יותר באמצע המאה ה-20.

מאז ועד היום מככבת שיטת ההטבעה בגבס והשימוש בחומר מוקצף להכנת מדרסים כמענה למגוון רחב של פתולוגיות.
החומר המוקצף הוא קל משקל, עמיד וחזק וניתן לעיצוב בצורה נוחה.
בשיטת הגבס, נלקחת הטבעת מבנה כף הרגל, כשהמטרה היא להביא את הרגל למנח תקין שאינו קורס, ולאפשר בלימת זעזועים תקינה. במקרים מורכבים יותר, הפחתת לחצים מנקודות מסוימות (כיבים, פצעי לחץ, קטיעות אצבעות ועוד) או הגבהה במקרים של חוסר איזון בין אורכי הרגליים או האגן.
לשיטה זו מספר טכניקות, כאשר חלק מבוני המדרסים מעדיפים לקחת את ההטבעה ללא נשיאת משקל כשכף הרגל במנח ניטרלי, וחלק מעדיפים לעשות זאת בעמידה, מכיוון שרוב המצוקות והכאבים מתרחשים בעת בעמידה ולכן, רק מנח הרגל בעמידה משתקף את הבעיה ואת חוסר האיזון המבני היטב.

אף על פי שהיא עדיין המובילה כיום בשוק, לשיטה זו ישנם חסרונות רבים: המדרסים המיוצרים בשיטה זו הם מגושמים, גורמים לשינוי במבנה של כל נעל מודרנית (מרחיבים ומאריכים את מידותיה), מגביהים את העקב, (מה שמקצר את גיד האכילס ובעצם מנציח את מנגנון הקריסה פנימה של כף הרגל) ובטווח הארוך אף עשויים לפגוע במנח כף הרגל.

כיום, מתעורר זרם חדש של פיתוחים מתקדמים של מדרסים המאפשרים תנועתיות לקשת כף הרגל תוך כדי תיקון הקריסה עצמה, מה שהופך את כל מבנה כף הרגל לבולם זעזועים חזק ואיתן.
הטכניקות החדשות שקיימות כיום מאפשרות סריקה ובדיקה ממוחשבות המספקות תמונה ברורה למצב היציבה ולצרכיו של המטופל, המביאות לייצור של המדרסים במקום, על גבי כף הרגל, ללא המתנה כלל. היתרון האדיר של מדרס המיוצר על גבי כף הרגל ולא על גבי תבנית גבס סטטית הוא עצום.
הדינמיות שמתאפשרת בקשת כף הרגל מחקה את הפעולה הטבעית שקשת כף הרגל אמורה לבצע תוך תמיכה וסיוע של המדרס. דבר זה מאפשר סטימולציה – גירוי שרירי המייעל את החזר וזרימת הדם מכפות הרגליים כלפי מעלה. הם מפחיתים משמעותית עייפות וכאב לאורך זמן והתארגנות של מבנה שרירי השלד בצורה יעילה, ועל די כך מקדמים הקלה ותהליך של החלמה. 

המדרסים המודרניים מותאמים לפי רמת הפעילות של האדם, משקל גופו וכמובן הבעיה ממנה הוא סובל, במטרה לקדם החלמה המותאמת אישית ונכונה עבורו.